בס"ד
קדושת ירושלים
(פרשת בחוקותי)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
במוצאי שבת נחגוג יחדיו את יום שחרורה של ירושלים.
מדרגות של קדושה רבות יש בארץ ישראל וירושלים היא מקום שיא הקדושה בדרגות הקדושה כמובא במשנה במסכת כלים (פרק ו'):
"עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות:
לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם החיל מקודש ממנו שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה....
קדש הקדשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה אמר רבי יוסי בחמשה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל שאין בעלי מומין ופרועי ראש ושתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסים לשם ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה".
ואותה קדושת ירושלים אינה בטלה לעולם כפי שפסק הרמב"ם הלכות בית הבחירה (פרק ו' הלכה טו'):
"ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא".
והוסיף הרמב"ם (בהלכה ט"ז):
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא, לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אף על פי ששוממין בקדושתן הן עומדים".
אך ראוי לצין שהרמב"ן חלק על הרמב"ם וכתב במסכת עבודה זרה (דף כ"ד עמוד ב'):
"אבל שאר הקדשות כגון אבני מזבח וכספה וזהבה של ירושלים יכולין היו לצאת לחולין על ידי ישראל דבני מעילה נינהו כדאמרינן בעלמא והלא מעל הגזבר וכיון דמעל נפקו להו לחולין אבל ע"י עובדי כוכבים דלאו בני מעילה נינהו ודרשו שעל ידי פריצי ישראל יצאו לחולין דכתיב ובאו בה פריצים וחללוהו". כך קבלנו פירושה מרבותינו ז"ל.
ובשו"ת שאילת דוד (חלק אורח חיים סימן ג), ביאר שאומנם לפי הרמב"ם אין הקדושה פקעה לעולם אך גם לשיטת הרמב"ן אם לא מתייאשים מכבוש ירושלים אין הקדושה פוקעת
מדברי רש"י נראה דגוף ההיכל לא נתחלל מקדושתו ע"י שבאו בו הפריצי גוים שאין הגוים יכולים להפקיע קדושת היכל והעזרה האחד משום דסובר כמ"ד דקדושה הראשונה דירושלים והקדש לא נתבטלה דכיון דקדושתם מחמת השכינה ושכינה אינה בטלה והרי הוא אומר והשימותי את מקדשיכם שאף בעת ששמם ג"כ נקרא מקדשיכם וכמו שאומר הרמב"ם בפ"ו מה' בית הבחירה. והשני עוד לא נקרא בכניסתם לההיכל כיבוש מלחמה כיון שעוד לא נתייאשו הלוחמים והיו מצפים החשמונאים לכבוש לחזרה מידם וכך גם משמע מדברי המדרש
בבראשית רבה (פרשת תולדות פרשה ס"ד):
"בימי ר' יהושע בן חנניה גזרה מלכות שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו ועד אנטוכיא, והיו מספיקים לעולי גולה, והייתה השכינה חוזרת בעקובות שבקשו לבנות מחדש את בית המקדש עיין שם".
הרב נריה בספרו בצניף מלוכה כתב: "והרי לנו אחת שהיא שתיים וכל אחת גדולה היא וחשובה היא ביותר לשיטת הרמב"ם חזרנו למקום הקדושה ולרמב"ן החזרנו את הקדושה למקומה וא"כ ביום ירושלים לא רק שירושלים והכותל המערבי חזרו בכ"ח באייר לעם ישראל תחת רשות ישראל אלא גם חזרה ונתקדשה ירושלים בו ביום קדושת המקום והחלה תחיית השכינה שהייתה גנוזה להתעורר ולשאוב את כלל ישראל מכל העולם לדבקות מחודשת בשכינה שעמדה אחר כותלנו.
(אייר, תשע"ח)