אור חדש
פרשת מקץ, שבת חנוכה – אור חדש
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
אורות החנוכיה בחנוכה לא רק נס התגלה בהם, אלא כוחות אדירים התגלו, דווקא כתוצאה מגילוי נס פך השמן.
אנו אומרים מידי יום בתפילה, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו. מהו אותו אור חדש שאנו מצפים לאורו?
בזמן החשכה דברים וכוחות נעלמים. קבוצת תלמידים הגיעו לאחר מסע מפרך ללון על חוף מפרצים יפה במראהו. סיפרו להם על יופי המקום, שילוב של המים והסלעים וניפוצם של המים אל הסלע באופן מרהיב, ומתוך תחושת חזיון מרהיב הלכו לישון. עם שחר הציצו לראות את המראה, ונפעמו לנוכח הנוף שנתגלה לעיניהם. המראה היה לאין שיעור יפה ומרשים מכפי שסיפרו להם בחשכת הלילה. וזאת למה? מכיוון שאפשר לספר ולתאר, אבל האור שמביא את הראיה הברורה הוא פי כמה לעומת מה שמתארים.
התורה נקראת אור, שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור. ולא עוד, אלא שהגמרא קוראת לתורה אבוקה. תלמוד בבלי (מסכת סוטה דף כא עמוד א):
"את זו דרש רבי מנחם בר יוסי: כי נר מצוה ותורה אור - תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור, את המצוה בנר, לומר לך: מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה; ואת התורה באור, לומר לך: מה אור מגין לעולם, אף תורה מגינה לעולם; ואומר: בהתהלכך תנחה אותך וגו', בהתהלכך תנחה אותך - זה העוה"ז, בשכבך תשמור עליך - זו מיתה, והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא; משל, לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין, ואינו יודע באיזה דרך מהלך, נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך, כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך, הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם."
אור תפקידו להאיר כדי לאפשר ללכת, אבל בעיקר תפקידו לגלות את כל מה שלא היה ידוע קודם, כשנמצאים במקומות אפלים. וזו התורה, המגלה עולמות, כוחות ומציאות הנסתרת מעין בשר.
כוחו של האור לגלות גם במי שסובב אותנו, וכדוגמת הגמרא בתענית (תלמוד בבלי מסכת תענית דף ח עמוד א):
"רבא אמר: אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל - בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, שנאמר והוא לא פנים קלקל. מאי תקנתיה - ירבה עליו רעים, שנאמר וחילים יגבר, ויתרון הכשיר חכמה, כל שכן אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא."
הרבה מן התלמידים שיש להם קשיי קליטה, הדבר הטבעי לעשות איתם זו הבחנה, ובסוף בד"כ להכריז עליהם כבעלי קשיים של קשב ולמידה או להגדירם כחינוך מיוחד. אבל חז"ל, לפני כל הבחנה מקצועית, מבקשים קודם כל לאבחן את המלמד. אולי הוא הבעייתי, שלא מאיר פנים לתלמיד, וממילא חשך עליו עולמו ואינו קולט. כי כשיש החשכת פנים ולא הארת פנים הרי שהכל נעלם וגנוז ואי אפשר למוצאו.
זה מה שעשו החשמונאים. האירו וחיפשו מטמוניות, ומצאו פך שמן, שגילה כוחות של מסירות, ואורות המתנוצצים מסוף העולם ועד סופו, ומאיר לדורות, עד שיאיר עלינו אורו של עולם במקדש, במהרה בימינו אכי"ר.
(כסלו, תשע"ח)