על ידי כוהניך
(פרשת וישב – קדושת הכוהנים)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
במרכז החנוכה עומדים הכוהנים, כפי שמציין הטור בדיני קריאת התורה של חנוכה (טור אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרפד): "וקורין בפרשת נשא בנשיאים ג' בכל יום ומפרש בפסיקתא משום שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה כסליו ומתחילין בויהי ביום כלות משה ויש מקומות שמתחילין בברכת כהנים ומנהג יפה הוא לפי שנעשה הנס על ידי כהנים".
נציין כמה הלכות העוסקות בענייני כוהנים המופיעות בשו"ע אבן העזר. בזמן הזה שאין לנו בית מקדש, לא סדר העבודה ולא הפרשת תרומה מדאורייתא, כל הכוהנים הם בחזקת כוהנים, הן לגבי איסורי נישואין והן בדיני עליה לתורה וברכת כוהנים.
השו"ע פסק, אם יבוא בזמן הזה אדם בלתי מיוחס ויאמר כהן אני, אינו נאמן, שאין אדם נאמן על עצמו, לכן, לא יעלה לדוכן ולא יעלו אותו לתורה, אבל יהיה אסור באיסורי כהונה, כיון שלהחמיר על עצמו נאמן, ולכן, יהיה אסור לישא גרושה או חלוצה ויהיה אסור להיטמא למתים.
הרמ"א חלק על המחבר וכתב (אבן העזר סימן ג סעיף א): "ויש אומרים דנאמן לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו בזמן הזה, ...על פי עדות עצמו וכן נוהגין האידנא בכל מקום".
יחוס הכהן תמיד נקבע על פי האב שנאמר "למשפחותם לבית אבותם" (במדבר, א).
עם הארץ לא ישא כוהנת ואם נשא, אין זיווגם עולה יפה מפני שאין ראוי לבני אהרון שידבקו בעמי הארץ. אבל תלמיד חכם שנושא כוהנת הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד, וביאר בעל השו"ע מי נקרא עם הארץ לענין זה - זה המזלזל במצוות. יש מי שאומר שאין לנו בזמן הזה עם הארץ כזה, ולכן כיום אין נוהגין לדקדק בזה אם האדם הגון ומקיים מצוות.
הכוהנים התקדשו בקדושה יתרה על קדושת ישראל כפי שנאמר "קדושים יהיו לאלוקיהם" (ויקרא כא, ו) וכן "קדוש יהיה לך" (שם, ח) ועוד, לכן נצטוו במצוות יתרות על ישראל: שלא לישא גרושה וחלוצה, לא להיטמא למתים ואף בברכת כוהנים תיקנו להזכיר את קדושת הכוהנים במצוות המיוחדות להם, הן בברכת כוהנים "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן" וכן בברכת אכילת תרומה. לאווים רבים שנאסרו על ישראל הוכפלו באופן מיוחד על הכוהנים, כגון לאו של השחתת הזקן ועוד, מפני קדושתם ומעלתם של הכוהנים.
קדושת הכהן נוהגת בו אף בעל כורחו כמו שאמרו "קדושים יהיו לאלוקיהם" אף בעל כורחם, שאם רצה להיטמא למתים מפרישין אותו, וקדושת הכוהנים לא להנאתם ניתנה להם אלא גזירת מלך היא עליהם שיהיו קדושים.
ולכן, כהן שנשא נשים האסורות עליו: גרושה או חלוצה וכן כהן המיטמא למתים, הרי הוא כחולין ואין בו קדושת כהונה, לא לקרא בתורה ראשון וכן לא לישא את כפיו. ואם חזר בתשובה חזר לכשרותו לפי שלא נפסל בפסול הגוף ולא נתחלל, אלא מחמת מעשיו שעשה שלא כדין.
המצווה שעל הכוהנים להיות קדושים, יש שכתבו שהיא אינה מוטלת רק על הכוהנים אלא על כל ישראל שנאמר "וקדשתו".
נס החנוכה היה דווקא על ידי הכוהנים ולא על ידי מלכות, כיון שמהות מלכות באה בכח הזרוע אך כהונה באה בכח הרוח, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. יש ואפשר לנצח על ידי כח ויש נצחון שבא כי אם ברוחי אמר ה', ופעמים שנצחון כזה הוא נצחי יותר.
בחנוכה שהאור מאיר בכל מקום, מראה את העוצמה הפנימית המאירה ולזאת זכה אהרון להדליק ולהיטיב את הנרות ובזה ניסה אותו הקדוש ברוך הוא ואמר לו "שלך גדולה משלהם" כי גדול כח הרוח מכח הזרוע.
חנוכה מאיר ושמח!
(כסלו, תשע"ח)