מתוקים מדבש
(פרשת תולדות – חלוקת ממתקים לילדים בבית הכנסת)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". מצוה רבה היא מצוות חינוך הילדים, כמבואר בגמרא בסוכה, ואף יש מהראשונים שדייקו שמצווה מדאורייתא היא, ובכללה להביא את הילדים הקטנים שטרם מלאו להם גיל מצוות לבית הכנסת כדי לחנכם להתרגל להשכים ולהעריב לבתי כנסיות. כמובא בדברי הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה (סימן קמט): "ויש שכתבו שמביאים התינוקות לנשק התורה, כדי לחנכם ולזרזם במצות, וכן נוהגין. (אור זרוע)".
אין אני רוצה לנגוע בתופעה שהורים מביאים ילדים קטנים מידי עד כדי תינוקות שמדי פעם גורמים להיסח הדעת לכלל המתפללים, כמובא במשנה ברורה (סימן צח): "השל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבהכ"נ והיינו קטנים שעדיין לא הגיעו לחינוך מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבהכ"נ ומחללים קדושת בהכ"נ וגם מבלבלים דעת המתפללים ועוד גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בהכ"נ, אבל כשהגיעו לחינוך אדרבה יביאנו אתו לבהכ"נ וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה עי"ש בסוף עניני תפילה וקה"ת. ועיין בתנא דבי אליהו ח"א פי"ג גודל העונש שיש לאב שמניח את בנו לענות דברים של הבל ותפלות בבהכ"נ".
בעיקר אנו רוצים לעסוק בתופעה שקיימת מזה שנים, שישנם אנשים טובי לב הנוהגים לחלק לילדים ממתקים ושאר מיני מחמדים בעיקר בתפילות שבת, ליל שבת ושבת בבוקר. תופעה זו נפסדת מכמה סיבות: כל ענין הבאתם של הילדים הקטנים לבית הכנסת זה כדי להרגילם במצוות בית הכנסת. ראשית, שינהגו באימה ויראה כדין הראוי להתנהג בבית הכנסת מדין "ממקדשי תיראו", שהרי מקדש מעט הוא, וכן להרגילם מעט להתפלל, לענות אמן, קדיש וקדושה. אך דא עקא, כאשר מחלק הממתקים הרי זה נהיה הגורם המכריע להגעתם לבית הכנסת, ו"עולם הפוך אני רואה", כל מגמתם של הילדים היא לפגוש את פני "המשביר לכל העם", הם מסתובבים כל התפילה כדי להביא טרף קל לפיהם, ואין בדעתם כלל שהמקום שהם מסתובבים נורא הוא, יוצרים טיילת לאורך כל התפילה ומסיחים דעתם של היושבים סביב. האיש הטוב והמטיב, ובעיקר שהוא פורס את מרכולתו לעין כל, הילדים יוצאים בשלל רב. עם הזמן הגדילו לעשות; אם פעם היו מחלקים סוכריית 'טופי' קטנה, הרי שהיום הילדים יוצאים עם שלל ממתקים הרסניים מלא חופניים.
הלזה יקרא מקום מקדש? האם זו כוונתנו שהילד יראה בבית הכנסת כעין חנות מכולת המחלקת ממתקים בחינם? דל מהכי שנכנסים בנות שלא ראוי שיכנסו בגילם לבית הכנסת, ובפרט שפעמים הן לבושות בלבוש שאינו ראוי למקום ולסביבה.
בעיה נוספת מצד דין חינוך. יש ילדים שכבר פיקחים הלכתית, וראוי שהתרגלו שלא לאכול טרם הקידוש, הן בליל שבת והן בשבת בבוקר, שהרי מרגע שהתפלל שחרית בשבת אין היתר לאכול ולשתות אפילו מים עד לעשיית קידוש. אך "מה יעשה הילד ולא יחטא" אחרי שמלאו ידיים דברים המתוקים מדבש ונופת צופים? נדמה שתופעה זאת מצד אחד יסודה בטוב, כדי למשוך את הילדים לקדושה אך מאידך יצא שכרנו בהפסדנו.
מן הראוי היה, שבסוף התפילה ילד שמגיע עם אביו וזה מעיד עליו שישב חלק מהתפילה והיה שותף באופן כזה או אחר, הוא מקבל כפרס ממתק קטן, רצוי שיהיה מהמינים הבריאים ולא המשחיתים שיניים ושאר איברים, ואף שזה נהיה "כעבדים ע"מ לקבל פרס", רש"י בכמה בקומות כבר כתב שעם ילדים ראוי לחנך באופן הזה שידע ששווה מאמץ בטח רוחני בעמלו לפום מדרגתו והבנתו של הילד.
כמדומני שאם יהיה שינוי אמיתי באופן הזה, הרי שזה ייצור מהפך חינוכי וערכי יסודי לכל דבר שבקדושה.
(חשוון, תשע"ח)