חלומות
(פרשת לך לך – חלומות)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, רב המכון
לאורך כל ספר בראשית ישנם חלומות.
בפרשתנו הקב"ה מפיל תרדמה על אברהם, כלשון הכתוב: "ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם" (בראשית טו, יב), ואז מבשר לו הקב"ה בחלום את גזרת הגלות והגאולה במצרים.
למעשה, כל בני האדם חולמים בכל שלבי השינה, אך זוכרים רק חלק מהחלומות כשמעירים אותם. יש אנשים שטוענים שאין הם חולמים כלל או מעט מאוד, אין זה אלא שאין הם זוכרים את חלומותיהם.
חז"ל עסקו רבות בחלומות עד שאמרו, שכל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע (ברכות נה, ע"ב), ומצינו בתלמוד תיאורים של חולמי חלומות, בחלקם לגלות מציאות ובחלקם לגלות הלכה.
חז"ל קובעים, כי חלום רע עדיף מחלום טוב, כיוון שהוא מביא את האדם לידי תשובה. הגמרא אומרת (ברכות נה, ע"א) שחלום רע די לו מה שהאדם מתעצב עליו כדי שיתבטל, וחלום טוב די לו מה שהאדם שמח בו כדי שיתבטל. בירושלמי במסכת סנהדרין כתוב, שאם ראית חלומות וחזיונות קשים, קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצול: לתפלה ולצדקה ולתשובה. בפרק הרואה במסכת ברכות נמצאים פתרונות רבים לרואה מראות בחלום, אך אין המקום כאן לפרטם.
בשו"ת התשב"ץ ישנה חלוקה בין סוגי החלומות. יש מהם שיש בהם ממשות וניתן לסמוך עליהם לקביעת הלכה או הנהגה והם נקראים בלשון הראשונים "חלומות צודקים", לעומת חלומות שווא הנקראים "חלומות של הבל".
הגם שחלום הוא גם אמצעי נבואי, נאמרו כללים הלכתיים ביחס לתוקף החלום מבחינה הלכתית. בענייני ממון פסקו להקל, הואיל והממון בחזקת בעליו ואין להוציא בלא ראיה ברורה, גם אם בחלום ניתנו פרטים מדויקים על כספו של האחר. לעומת זאת, בענייני איסור פסקו להחמיר, ויש לחוש לחלום. הר"ן במסכת סנהדרין כתב, שאף בדברי איסור אין חוששים לחלום כי דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים, כיוון שבדרך כלל הולכים אחר הרוב, ורוב החלומות הם הבל. אבל בענייני סכנה, אין הולכים אחר הרוב וחוששים אף למיעוט, ולכן יש לחוש לחלום הנוגע לענייני סכנה. בדברים שאינם נוגדים את הדין יש לחוש לדברי החלום, כגון שחולם שמתקרבת רעה על הציבור, יש לחוש לכך ולהתענות ולחזור בתשובה. אבל אם רואה בחלום בעל חלום שמורה על ביטול מצוות מן התורה או אפילו בדרבנן, אסור לשמוע לחלום זה.
נחלקו הפוסקים, אם מותר למורה הוראה לשאול בחלום כדי לפתור בעיות הלכתיות, כפי שמצינו להרבה מן הראשונים, אשר העידו כי ראו בחלום פתרונות לשאלות הלכתיות. בעיקר מפורסם ר' יעקב ממרויש, מבעלי התוספות, ששאל ספקותיו בשאלת חלום ופרסמם בספר "שו"ת מן השמים". וכן מצינו לגר"ח פלאג'י זצ"ל, אשר שאל הרבה שאלות חלום והכריע על פיהם בענייני הנהגה. אך רוב הפוסקים כתבו שדברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים והתורה 'לא בשמיים היא' ו'כחלום יעוף ואין בו ממש'.
גם לחוששים לחלומות - אם יעשו תשובה מה טוב, ואם לחשוש לשאר פתרונות, כתב שו"ע הרב בעל התניא, כשם שנשתנו הרפואות מזמן התלמוד לזמננו כי נשתנו הטבעים, כך נשתנו פתרונות החלומות מזמן התלמוד לזמנינו.
(חשוון תשע"ח)