אומן, אומן, ראש השנה
(פרשת האזינו, שבת שובה – נסיעה לאומן בראש השנה)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
בתקופה האחרונה הולכת ומתגברת התופעה של נסיעת רבים וטובים לקברו של הצדיק רבי נחמן מברסלב באומן.
שאלות הלכתיות רבות ישנן סביב הנסיעה כגון: יציאה מהארץ לצורך ביקור בקברי צדיקים, תפילה בקברות צדיקים ועוד.
אנו נעסוק בנושא מההיבט של הנוסעים הנשואים העוזבים את נשותיהם ומשפחתם בחג לצורך 'נסיעת רשות', אף שיש בה התעלות (לפי דברי השוהים שם בר"ה).
ראשית, עלינו לברר את מעמדו של ראש השנה. האם נחשב הוא כיום חג שחלים בו דיני שמחה כשאר החגים שעליהם נאמר "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך"?.
הגמרא בפסחים ק"ט ע"א כתבה: "חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל שנאמר ושמחת בחגך ובמה משמחם..."
השולחן ערוך בהלכות ראש השנה או"ח ס' תקצ"ז כתב: "אוכלים ושותים ואין מתענין בראש השנה".
הרמב"ם בהלכות יום טוב כתב: "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ובתענית וחייב האדם להיות בהם שמח וטוב לב... שנאמר ושמחת בחגך...יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו". מלשון הרמב"ם מוכח, שאף ר"ה בכלל מצוות השמחה, שהרי כתב "ושאר ימים טובים". משמע, שגם בר"ה יש חיוב לאכול בשר ולשתות יין ולשמוח ולשמח את בני ביתו.
המשנה ברורה על דברי השו"ע כתב: " 'אוכלים ושותים ושמחים'- רוצה לומר אף שהוא יום הדין, מכל מקום מצוה של 'ושמחת בחגך' שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב: 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו' ".
ונאמר בנחמיה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו – כי קדוש היום לאדוננו.." משמע, שדין ראש השנה כדין שאר החגים שחייב אדם לחוגם בחוג משפחתו ולשמחם.
אומנם, "השאגת אריה" בסי' ק"ב הסתפק אם בר"ה יש מצות שמחה כמו בשלש רגלים, אך בפשטות נראה בפוסקים שיש בו דין שמחה (אף שבזמן המקדש לא היה קרבן שלמים בר"ה).
על כן, נראה כי אנשים נשואים מן הראוי שיקיימו את מצוות שמחת ר"ה בביתם עם נשותיהם וילדיהם. וחובה על האב להיות עם ילדיו בתפילות ר"ה, ינחה אותם בתפילה הייחודית, ילמד עמהם בימים מרוממים אלה ולא יסתובבו כצאן ללא רועה.
בחורים שאין עליהם ריחיים על צווארם יהיו במקום שחשים שהם מתעלים ביותר.
בעל הרוצה לנסוע ואשתו מוחה, הזכות בידה לעכבו כיוון שעליו מוטלת מצוות השמחה בחג וחינוך הילדים. והמתעקש יש בזה גם מידת האנוכיות שכן זכיה בדין זה להיות חלק מהכלל והכלל בתוך הבית פנימה.
הגר"ע יוסף זצ"ל, שנשאל על הנוסעים לאומן אמר: "...כל יהודי טוב שהוא בר דעת, ליל ראש השנה צריך להקדישו למשפחה. כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד זה חג, חג-צריכים לשמוח בו... לא יעזוב את ביתו וילך למקום אחר, זה לא דרך שלימדונו רבותינו שאנו הולכים בעקבותיהם" עכ"ל הגר"ע יוסף זצ"ל. ראוי להדגיש שהרב ציין שהחסידים, הנוהגים כל השנה במנהג חסידות ברסלב, הרשות בידם לעשות כן.
בטוחני שגם החפץ לנסוע לקברו של הצדיק אך נשאר בביתו ומשקיע בתורה בתפילה, חינוך ושמחה במשפחתו, זכות זו תגן בעדו לשנה טובה וזכותו של הצדיק תהיה לו למגן וצינה לכתיבה ולחתימה טובה.
בזכות שלום הבית ושמחת הימים נזכה שתחל השנה ברגל ימין.
(תשרי, תשע"ח)