הכנה מקודש לקודש
(פרשת נצבים וילך – הכנה מקודש לקודש)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
השנה נזכה שראש השנה יחול בימים חמישי ושישי. רצף הימים הטובים והשבת הסמוכה להם יוצרים שאלות רבות, כיצד לנהוג בדיני הכנה מיו"ט לחברו ומיו"ט לשבת, והשאלה גוברת בעיקר שמדובר במשפחה גדולה ומרובת ילדים וכן כשישנם אורחים - כיצד מתארגנים?
הגמרא במסכת שבת דורשת מהפסוק: "והיה ביום השישי (וסתם יום שישי יום חול הוא) והכינו את אשר יביאו... את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו"- יום חול מכין לשבת ואין יום טוב מכין לשבת.
שולחן ערוך או"ח הלכות יום טוב סימן תק"ג פסק :
"אסור לאפות או לבשל או לשחוט ביום טוב לצורך מחר אפילו הוא שבת או יום טוב ואפילו בשני ימים של ראש השנה, אבל ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת. הגה: וכל שכן מותר לשחוט בהמה אף אם אינו צריך אלא מקצת ממנה שהרי אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה. וכן יכולה לבשל הרבה קדרות ולאכול מכל אחד מעט ודווקא קודם אכילה, אבל אחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר: אוכל ממנה כזית, דהוי הערמה".
מסעיף זה למדנו כמה תובנות הלכתיות בדין הכנה:
א. אין מכינים מיו"ט ליו"ט.
ב. אין מכינים מיו"ט לשבת.
ג. וכן בר"ה אין יום אחד מכין לחברו.
ד. בדבר שבישול בכמות יועיל לתבשיל ולאיכותו, מותר לבשל כמות גדולה ביו"ט הגם שאין צריך אלא מעט לסעודה הקרובה, ובלבד שזה לא יעשה כן בדרך של הערמה.
אע"פ שרבים שואלים, הרי ר"ה קדושה אחת היא, שהרי זה נחשב כיומא אריכתא, א"כ מדוע לא ניתן להכין מיום א דר"ה ליום ב דר"ה?
התירוץ הוא, שהוא יום אחד ארוך להחמיר אבל לא להקל, לכן, אי אפשר להכין את סעודת ליל יו"ט השני ביום א' דר"ה וכן לא ניתן לארגן את סעודת שבת ביו"ט השני.
אך בספר "חיי אדם" כלל קנ"ג כתב, שבשעת הדחק מותר להביא יין ומים מיו"ט לחברו, רק שיביאם מבעוד יום, כך שתהיה אפשרות לתלות שיצטרך אותם מבעוד יום. ומה שהקל בזה החיי אדם, משום שאיסור הכנה זה דווקא בדברים שחפץ להרוויח זמן שלא יצטרך לעשותם בלילה, אך כשיש לו כוונה אחרת או באופן שלא יכול לעשות דבר זה בלילה ויבוא לידי הפסד לא אסרו.
אפשרות נוספת קיימת, שיבשל ביו"ט הראשון כמות גדולה ע"מ לאוכלה בו ביום ואת הנותר יהיה בכוונתו לאכול ביום השני, אך יזהר שלא יאמר בפירוש שהוא מבשל הרבה לצורך הלילה מפני זילותא של יו"ט.
מותר להקפיא שיירי מאכל שנותרו ביו"ט באופן שאולי יצטרך להם ליו"ט השני או לשבת.
אסור לסדר ולערוך שולחן לפני צאת הכוכבים של יו"ט וכן אין לשטוף כלים לצורך יום המחרת, אלא אם כן יש צורך בכלים באותו יום שהם נשטפים.
הרוצה להכין אוכל לשבת ביום שישי, הדבר אפשרי בתנאי שיעשה בערב החג (יום רביעי) "עירוב תבשילין" כדין, כמובא במחזורים.
דין נוסף שיש לדון בו בר"ה, הוא הצורך ברחיצה בימי יו"ט, במיוחד שהימים חמים וקשה להישאר ללא מקלחת ג' ימים רצופים, והקושי הוא הן לאדם והן לסביבתו. מעיקר הדין, כשם שאסורה רחיצת כל גופו במים חמים בשבת הוא הדין גם ביו"ט, ויש פוסקים שכתבו, שאף במים קרים אין לרחוץ בשבת וביו"ט. אך המצטער, כמו בימים החמים, מותר לו לרחוץ אף בשבת ויו"ט את כל גופו כרגיל בימות החול, אלא שיש להיזהר שלא לסחוט שערות ולא לתולשן. ויש שכתבו, שבסיס ההיתר לרחוץ את כל גופו ביו"ט בחמין, בכך שכיום זו הנאה השווה לכל נפש.
זו ההזדמנות להודות לכל לומדי ומלמדי הצורבא, ייתן ה' ותכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה ונזכה לשנת שפע ברכה והצלחה בכל מכל כל.
(אלול ה'תשע"ז)