שלח לחבר
הדפס

                                                   השתלת איברים
                                                               (פרשת חׂקת)
                                  הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון

 

בפרשת "חׂקת" אנו עוסקים בדיני טומאת המת והטהרה מטומאה זו. רבו הדינים הנוגעים לדיני מיתה וקבורה, ואחד הנושאים ההלכתיים המורכבים הוא הפולמוס סביב השתלת איברים וחתימה על כרטיס אדי.

בשורות קצרות אלו ננסה לתמצת את הדיון ההלכתי בעניין.

ברור ופשוט שאם רוצים ליטול איבר ממת ע"מ להציל חיי אדם, הדבר מותר ככל דיני פיקוח נפש הדוחים את כל התורה (חוץ מג' עבירות). הבעיה נוצרת בהשתלת לב, שהשתלתו יכולה להתבצע בחיותו של האדם שממנו לוקחים את הלב, אם הוא מוגדר כחי לא ניתן להציל בחייו חיי אחר, שכן כלל גדול נקוט בידינו שאין דוחין נפש מפני נפש. בזה נחלקו גדולי הפוסקים, מה הגדרת "חיותו של אדם"? לדעת הגר"ש ישראלי, הגר"מ אליהו זצ"ל והגר"א שפירא זצ"ל החיים מתמצים כעיקרון בנשימה, שנאמר: "כל אשר נשמת רוח חיים באפו", לכן קבעה הרבנות הראשית לישראל מספר תנאים ע"מ להתיר השתלת איברים: א. הוכחות קליניות מפורטות שגזע המוח נהרס לחלוטין. ב. הוכחות אובייקטיביות על הרס גזע המוח, כגון בדיקת BEAR  . ג. הוכחה שהנשימה העצמונית נפסקה לגמרי ולא חל כל שינוי במשך 12 שעות. ד. לרופאים הקובעים את המוות אין שום קשר ישיר או עקיף לרופאים המשתילים את האיברים בחולה. ה. שיתוף נציג הרבנות הראשית בצוות הקובע את המוות. נציג זה יכול להיות רופא המכיר את ההלכה, שיקוליה ודרך חשיבתה. 

הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א כתב במאמרו על השתלת איברים: "אך על אף שעברו שנים ארוכות מאז ההחלטה הנ"ל , בתי החולים ומשרד הבריאות לא עשו די כדי לממש אותה יתרה מזאת, בחוזר המנכ"ל מי"א באייר תשנ"ו, ניתנו הוראות ברורות באשר לקביעת המוות, תוך התעלמות מדרישות הרבנות: אין הוראה חד משמעית לבצע בדיקות מעבדתיות, כגון BEAR , אלא במקרים שיש ספק באשר לבדיקות הקליניות. כמו כן קוצרה תקופת ההמתנה מ6 שעות לשעתיים. ואין שום אזכור לנציג הרבנות בוועדה". עוד התריע הגר"י אריאל וכתב: "אמנם גם המתירים לשאת כרטיס זה, מודים שאין בדבריהם היתר לכתחילה לרופאים הנוטלים את האיברים, אלא רק "ריכוך" חומרת הרציחה. לדעתנו אין בכך פתרון לבעיה אלא עד רבה החרפתה. כי כרגע אין אמון בין המשפחות לבין הרופאים. רק קבלת תנאי הרבנות תגביר את הסכמתן של המשפחות לנטילת אברי יקירם לשם השתלה בחולה הזקוק לכך. חלק מהרופאים מתנגד בעיקר להשתתפותו של נציג הרבנות בווועדה הקובעת את המוות (כאמור, נציג זה יכול להיות רופא המתמצא בהלכה). קשה להם לעכל את מה שנראה  כ"השגחת כשרות" כביכול מטעם הרבנות. הם רואים בכך הטלת דופי וחוסר אמון, ולא היא. המטרה היא לשמור על קשר צמוד בין הפסיקה ההלכתית לבין הוצאתה לפועל. יש דינמיקה ברפואה. יש מצבים משתנים. גם ההוראות ההלכתיות צריכות להיות מיושמות בהתאם. חייב להיות איזון חוזר בין העשייה היום יומית לבין הפסיקה ההלכתית. נציג הרבנות בוועדה מונע את הנתק שעלול להיווצר בין ההלכה התאורטית לבין יישומה בחיי המעשה. לדוגמא, כיום התגלתה בדיקה לקביעת המוות מדויקת יותר  מה BEAR , שאין בה צורך להזיז את החולה (דבר שיאפשר לפוסקים נוספים להסכים לקביעתה), מידע זה יש בו בכדי לשנות את הדרישה ההלכתית". ראוי לציין שרבים מהפוסקים הסכימו לתנאים הללו, ואם הם היו מתבצעים, הייתה החזקת כרטיס אדי נפוצה בקרב הציבור הדתי.