שלח לחבר
הדפס
בס"ד

    כיצד נחנך לקיום מצוות?
(פרשת בהעלותך)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון

אחד האתגרים הגדולים בכל הדורות זה חינוך בכלל ובעיקר חינוך למצוות.
תופעת אי קיום מצוות באופן מלא או חלקי, לצערנו זוהי תופעה שכיחה ואף ישנה תחושה שאצל רבים מבני הנוער הולכת ומתגברת. כיצד אנחנו כהורים ומחנכים נצליח במשימת חיינו שנהיה אנחנו וצאצאינו יודעי תורתך ומקיימי מצוותיך.
בשבועות הקרובים נעסוק בסוגיא מורכבת זאת.
בראש ובראשונה כדי שנוציא משהו מהכוח אל הפועל נדרש רצון. רצון כנה ואמיתי הנובע מעומק הלב.
אנו כמחנכים, הורים ומורים צריכים לבסס את הרצון הפנימי שלנו לקיים מצוות באופן מלא וכולל ולהיות מוכנים להתמסר לקיום המצוות לא לשאוף רק במצוי. אלא, לשאוף אל הרצוי  הצבת יעד בחיים הן הפרטיים והן המשפחתיים שאנו צמודים להלכה ללא משחקים, שרצון זה בוער בלבבות הוא משדר מסר של רצינות ומקרין מאד לילדים מסר שזה ענין ראשון במעלה, עובדה שההורים לא מוותרים וממקם באופן משמעותי את סדרי העדיפויות בחיים .
דא עקא שמשפחות רבות הופכות את סדרי החיים הנכונים כלשון הגמ' בבא בתרא עולם הפוך אני רואה עליונים למטה ותחתונים למעלה, הסבר הגמ' זה על מה שראה ר' יוסף כאשר עלה לעולמות העליונים, אבל ניתן להסביר את הגמ' באופן שאת הדברים העליונים החיים חיי תורה ומצוות כדבעי "העליונים " אנשים מורידים למטה ואת הדברים התחתונים בחיים שהם חשובים אך לא העיקר הם מעלים למעלה שילד רואה בבית שישנה הקפדה יתרה על קניית מוצרים חשמליים הטובים ביותר, הרכב וכו' שם אין ויתורים והנחות וכן שמירה עליהם שלא יינזקו חלילה עד כדי פגיעה בהם גורמת צעקות ואכזבות אך בעיני מצוות קונים מכל הבא ליד ואין להם אכפתיות בקיום בשמירה ובהערכה לקיום המצוות התנהגות זו מדרגת אוטומטית את סדרי העדיפויות בבית ומבין מה חשוב ומה לא מבלי לדבר. כידוע הילדים קולטים מאתנו ע"י מעשינו את התדרים לחיים,

וכך כתב החזו"א בספרו המופלא אמונה ובטחון:
"ולא עוד אלא שלומד ממעשיו יותר משיעוריו, והתיחסות הרב לתלמידיו דורשת תכונות תרומיות ומצוי המדות, וכאשר מיסר את תלמידו בביטוי גס וזעקת רוגז על העול אשר עשה, מתערב כאן רע וטוב, אם יש כאן תועלת תוכחה והחניך מתעורר על חטאו וגומר בלבו שלא לשנות חטא זה, יש כאן ענין רע שהחניך מתרגל בגסות ובקפדנות המקבל מרבו שרואהו משמש במגונות אלו בשעת תוכחתו, וגדול שימושה יותר מלימודה, והתלמיד מחקה תמיד את רבותיו, ועל הרוב גם התוכחה לקויה כשמתלוה עמה ממדות הלא טובות, וכאשר יתמיד החניך לעמוד לפני מחנך בלתי שלם יתמיד לנחול מדות הרעות מן המחנך, ובהיות המחנך מחזיק עצמו לאיש השלם, כליל מדות הטובות, וכל גנותו שעושה הן נעשות בגאוה ובוז, גם חניכו מתרגל בתעתועיו לעשות תועבות על טהרת תרומה, והמחנך הזה יפרה וירבה תולדותיו כדמותו וכצלמו, ובהיות המחנך ריק מחכמת התורה בעמל ההלכה ונכשל על ידי זה בצללי התנגדות לבעל הלכה נוחל ומנחיל גם לחניכיו פרי עונו".

א"כ הרצון הפנימי הכנה הוא הגורם לרצינות ואכפתיות מבחינה מעשית כלשון החינוך 'אחר המעשים נמשכים הלבבות' אופן הדיבור על קיום המצוות, רצינות המעשה משרה אוירה כללית בבית של רוממות המעשה וההפנמה הנכונה של תוכנם של הדברים.
אל יתפלאו הורים שהתייחסו בזלזול להלכה כל שהיא הן במחשבה הן בדיבור והן במעשה שמעשיהם גורמים סדקים אימוניים פנימיים בקרב הילדים עד כדי זלזול והזנחת המצוות כי זה המסר שהם קיבלו, שכן המצוות נתנו לבני אדם כחומר ביד היוצר וסדק דק אצל ההורים גורם לפער עצום אצל הילדים.