"ושננתם לבניך"
(פרשת במדבר)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
בערב חג השבועות ראוי לקבוע בלבבנו את חובת תלמוד תורה, בעיקר כלפי ילדינו. חובת תלמוד תורה טומנת בחובה לא רק לימוד תורה עצמי, אלא גם חובת העברתה לדורות הבאים, כלשון הגמ' בסוכה הדורשת על הפסוק: "ותורת חסד על לשונה - וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד? אלא תורה שמלמדה לאחרים היא תורת חסד". אם כאשר מלמדה לאחרים יש בזה חסד, כ"ש אם מלמדו לבניו אחריו. הגמ' בקידושין דף כ"ט ע"א מפרטת את חיובי האב לבנו: "ת"ר, האם חייב בבנו למולו, לפדותו וללמדו תורה... שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם", ובהמשך שואלת עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה? "אמר רבי יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלימדו אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות וכו". מכאן הסיקו הפוסקים שמן התורה חייב האב בעצמו ללמד את בנו תורה, שנא': "ולמדתם אותם את בניכם", ואם אינו יכול ללמדו בעצמו חייב האב לדאוג ללימוד בנו ולשכור לו מלמד. מצוות לימוד תורה לילדים נוהגת מדי יום ביומו, ולא יבטלו תינוקות של בית רבן חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים. המצווה היא ללמדם ביום ומקצת הלילה כדי לחנכן לבגרותן ללמוד ביום ובלילה, כמו שנא' "והגית בו יומם ולילה". מאימתי מתחיל ללמד את בנו הקטן? משהתחיל לדבר - אביו מלמדו "תורה צווה לנו משה" ואח"כ מתחיל ללמדו מעט מעט פסוקים, הכל לפי התפתחותו השכלית של הבן. הורים המלמדים את ילדיהם הקטנים פסוקים ולהתפלל, יתנו ליבם שהילד נקי ואין בסביבה ריח רע (תשומת לב מיוחדת צריך למביא ילדיו לבית הכנסת, שיהיו נקיים ולא יכשילו את ציבור המתפללים). חז"ל כתבו באבות: "בן חמש למקרא, מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל", ואח"כ כל ספרי התנ"ך, "ובן עשר למשנה". שיטות שונות מצויות כיום בדרכי ובחומרי הלימוד לילדים, יש שמלמדים קודם את כל המקרא ואח"כ עוברים למשנה ולגמרא ויש שמקטנות משלבים ביניהם, ואין הכרעה בין השיטות. נראה לי שלפי הבנת ההורים בילדיהם, בכישרונותיהם וביכולתם, יש לכוונם, ובלבד שיהיו שמחים בתלמודם. החזו"א בקידושין סי' קמ"ח כתב: "ונראה דמ"ע המיוחדת בלימוד בנו אינו אלא מקרא ומיהו עדיין חייב האב בחינוך בנו לשמור דרכי ה' שהעיקר בזה לימוד תורה ואם נתחייב ללמדו אומנות משום דחיותא היא כ"ש תורה שמוצאה מצא חיים". אף שחובת ת"ת היא על האב, בכל אופן גם על האם יש זכות ושותפות בתלמוד התורה לילדים, והגמ' בברכות מזכה באופן מיוחד את הנשים לחיי העולם הבא בזכות שמביאות ודואגות לבניהם להביאם לבית המדרש. אין ספק שחוויית הלימוד הגדולה ביותר לילדים היא ללמוד תורה מפי ההורים, שכן העברת התורה מפי האב לבנו מקשרת ביניהם, מפתחת אמון ושיח רוחני שאין למעלה ממנו לקבע את התורה בליבות הילדים. על ההורים לדאוג שילדיהם ילמדו במוסדות החינוך עם חברותות ומלמדים שלא יוותרו לעצמם על הת"ת הישיר ביניהם לבין ילדיהם, כי הילד כל חייו יזכור את חוויית ועוצמת הלימוד מפי הוריו. לכן כל הורה, עם כל העסקים והמרדף אחר הפרנסה ויתרה מכך, יתן על לבו לקבוע זמן בימי החול ובשבתות ללמוד עם ילדיו סיפורים, הלכות ומסכתות, לא רק את החומר למבחן, וכך הבטיחו חז"ל: "גדול שכר המגדל בניו לתלמוד תורה, שאוכל פרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב".