אכילה בחוצות וביערות
(פרשת תזריע -מצורע - אכילה בחוץ ביום העצמאות)
הרב בן ציון אלגאזי, ראש המכון
ביום העצמאות נהגו ישראל לצאת אל היערות וההרים. שמא חיזוק לגאולה יש בזה, שכן הקב"ה בגאולת מצרים היה מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות. נעסוק בכמה הלכות הנוגעות לאכילה בחוצות:
על עצם האכילה בחוץ מובא בגמרא: "ת"ר: האוכל בשוק - הרי זה דומה לכלב; ויש אומרים: פסול לעדות" (קידושין דף מ עמוד ב). אף שהדברים כפשוטם לגבי האוכל בשוק בראש כל חוצות, מכל מקום המרדכי (שם רמז תקג). בשם רבינו חננאל סייג זאת וכתב שמדובר דווקא במי שחוטף משל אחרים ואוכל, אבל לא באוכל את אוכלו שלו. וז"ל: "האוכל בשוק - פי' רבינו חננאל שחטף משל אחרים ואוכל בשוק, אבל אם אוכל משלו בשוק ופחות משוה פרוטה או בדבר שאין מקפידין עליו לאו כלום".
אך בעל היד רמה בפירושו על מסכת סנהדרין (כו ע"ב), לא חילק בין משל מי הוא אוכל, אלא סבר כי עצם צורת האכילה כך גורמת להיות לאדם מבוזה: "האוכל בשוק הרי זה כלב, ויש אומרים פסול לעדות. ונפסקה ההלכה כיש אומרים והוא מטעם משום דקא מבזי נפשיה הוא ולאו משום איסורא".
הב"ח בחושן משפט (סימן לד) ציטט את דברי הראשונים, ודייק שאם נעשה באקראי אין קפידה על כך, ודווקא הרגיל בנוהל מבוזה זה עליו נאמר שפסול לעדות: "האוכל בשוק פסול לעדות מפני שאין לו בשת פנים וכו'. כך פירש רש"י סוף פרק קמא דקדושין. ובתוספות הקשו מדאיתא בירושלמי אין שבח לתלמיד חכם לאכול בשוק משמע דלאחר אין קפידא ולכן פירש רבינו חננאל דווקא בחוטף ואוכל, ולפי פירוש רבינו חננאל משמע דבאינו חוטף ואוכל לית לן בה. אבל דעת רש"י נראה עיקר והיינו דווקא דרגיל הוא לאכול תמיד בשוק דאין לו בושת פנים כו' והך דירושלמי אינו אלא באקראי בעלמא ואפילו הכי אין שבח לתלמיד חכם לאכול בשוק אפילו אכילת עראי או שתיית עראי כגון יין שרף אבל לאחר אין קפידא".
אך בשו"ע (שם סעיף י) לא הובהרו כל החילוקים הנ"ל, אלא נפסק בפשטות, שכל המבזה עצמו ברבים בהחלט יכול להעיד עדות שקר, שכן יש לחשוש שאינו חס על כבודו גם לשקר: "הבזויים, פסולים לעדות מדבריהם; והם האנשים שהולכים ואוכלים בשוק בפני כל העם, וכגון אלו שהולכים ערומים בשוק בעת שהם עסוקים במלאכה מנוולת וכיוצא באלו, שאין מקפידים על הבושת, שכל אלו חשובים ככלב ואין מקפידים על עדות שקר. ומכלל אלו המקבלים צדקה מהעובדי כוכבים בפרהסיא, אף על פי שאפשר להם שיזונו בצנעא מבזים עצמם ואינם חוששים, כל אלו פסולים מדבריהם".
וכך פסקו להלכה למעשה גדולי הפוסקים.
בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן סא) כתב: "ולכן ודאי שיש ליזהר מאנשים כאלו שאוכלין בשוק על כל סטענד לוקחין סנדוויץ ומיד ומהלכין ואוכלין בלי בושה חוץ שיש בזה משום ברכות יש בזה משום בזויין ויש לחוש לצרפן לעדות קידושי נשים וכיוצא בו".
ונראה שביום העצמאות ודומיו סומכים אנו על דברי הב"ח, שכן זה נעשה באופן חד פעמי, וכוונת הכלל לצאת אל הגנים וללקוט שושנים, ובכך לאמץ את אחיזתנו ברגבי אדמתנו הקדושה.
נסיים בדיוק נפלא של שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן סב: "ומה מדויק בזה לשון המשנה רפ"ק דברכות מ"א מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכולן תמהו על לשון נכנסין וכי היכן מצינו שיצאו שצריכין ליכנס היל"ל משעה שהכהנים אוכלין בתרומתן או הותרו לאכול בתרומה ולהנ"ל מובן מאד דכהנים כולם צדיקים עם קודש כשנכנסו לאכול תרומה נכנסים לאכול בסתר וכדעת הגה"ק מהר"א ז"ל ואגב אורחיה קמ"ל סדר אכילה בקודש וכמ"ש שם לענין ק"ש ומילתא אגב אורחא קמ"ל אימתי נכנסין והכ"נ וז"ש נכנסין".
(אייר הת'שע"ז)