ברכת האילנות
(פרשת ויקהל-פקודי, שבת החודש)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
מר"ח ניסן הבעל"ט יש לברך את "ברכת האילנות", כמובא במסכת ברכות : "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
(ברכות, דף מג עמוד ב).
וכך פסק השולחן ערוך : "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם; ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד."
(אורח חיים, הלכות ברכת הפירות, סימן רכו, סעיף א)
ועל כן, אף שטוב לברך ברכת האילנות מיד בראש חודש ניסן, משום זריזין מקדימין למצוות, מכל מקום מי שבדעתו לצאת במשך החודש מחוץ לעיר, ויראה שם אילנות מאכל, ידחה את הברכה, כדי לברך ברכה זו מחוץ לעיר. (וראה בשדי חמד כללים מערכת זיין כלל א').
והנוסע ברכב, ורואה אילנות דרך זכוכית החלון, רשאי לברך, ואין הזכוכית נחשבת להפסק. וכן כתב בברכ"י סימן רכ"ד אות א: שבברכות הראיה, אין חלון הסתום בזכוכית נחשב הפסק, ויכול לברך ברכות אלו, ע"ש. וראה גם בדבריו בסימן תכ"ו אות ד'. (וראה גם בברכות דף כ"ה ע"ב).
וכתב בשו"ת הלק"ט: "שמלשון היוצא בימי ניסן משמע, שעל פרחי השקדים שממהרין הרבה קודם ניסן אין לברך. והביאו בברכ"י שם אות ב'. וע"ש שדן בדבריו. וכתב שעל דרך האמת ברכה זו שייכא דוקא לימי ניסן. וכן כתב בספרו מורה באצבע סימן ז' אות קצ"ט, שהמדקדקין מברכים בחודש ניסן דוקא. וכן כתב הגאון רבי חיים פאלג'י בספר מועד לכל חי סימן א' אות ט'. וראה גם בפתח הדביר שם אות ב' שביאר את דברי החיד"א על פי הזוהר בפרשת בלק דף קצ"ו ע"ב, ודחה את דברי הסוברים שגם על פי הקבלה אפשר לברך אחר חודש ניסן, ע"ש. וכן כתב בחסד לאלפים שם אות כ"ג. וראה גם בספר לשון חכמים להבא"ח ח"א סימן מ"ב, שברכה זו זמנה כל ימי חודש ניסן, וציין לדברי הזוהר בפרשת בלק, ע"ש. [וראה גם בהגדה של פסח אורח חיים לרבנו הבא"ח הלכות ברכת האילנות אות י' שכתב שאין מברכין רק בניסן דוקא, ואח"כ מברכין בלא שם ומלכות]".
(ח"ב סימן כ"ח)
ועל כן אף שיש אחרונים שכתבו שימי ניסן לאו דוקא, וכמו שכתוב בברכ"י שם בשם ה"צידה לדרך". וכן כתב ב"מחצית השקל" שם. וכן פסק במשנה ברורה שם אות א'. וב"שדי חמד" אסיפת דינים מערכת ברכות סימן ב' אות א' הביא שדקדקו כן מדברי הרוקח והמרדכי ועוד ראשונים, מכל מקום כבר כתב בשדי חמד שם, שכיון שעל דרך האמת אין לברך, ספק ברכות להקל, ע"ש בדבריו. וכן כתב בכה"ח שם אות א'. וכן עיקר. ועל כן יש להמתין לחודש ניסן. ואם איחר עד אייר, יברך בלא שם ומלכות משום ספק ברכות.
אולם כבר נתבאר בשו"ת אור לציון תשובות ח"ב פרק י"ב תשובה מ"ה, שיש לחלק בין אילנות שבהם נעשתה ההרכבה, ומעשה האיסור נעשה בהם, ואף אסור לקיים אותם כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רצ"ה סעיף ז', ועל כן אין לברך עליהם שהחיינו, כיון שקיומם נגד רצון הבורא - לבין אם לקחו ענף מהמורכב ונטעוהו במקום אחר, שכיון שמותר לעשות כן לכתחילה (כמבואר בשו"ע שם) הרי שנטיעה זו אינה נגד רצון הבורא, ואפשר לברך שהחיינו על פירות נטיעה זו. וא"כ נראה שהוא הדין לענין ברכת האילנות, שאף שאין לברך ברכת האילנות על אילנות שנעשתה בהם הרכבה, כיון שקיומם נגד רצון הבורא, מכל מקום באילנות מורכבים שההרכבה לא נעשתה בהם, כיון שאין קיום אילנות אלו נגד רצון הבורא, אפשר לברך עליהם ברכת האילנות. ומטעם זה נוהגים לברך על תפוזים ושאר פירות הדר שמוצאם מהרכבה ברכת שהחיינו, כיון שלא נעשתה ההרכבה באותו אילן עצמו. (ראה בחסד לאלפים סימן רכ"א אות י"ז שהמנהג בירושלים לברך עליהם. וראה עוד בכה"ח סימן רכ"ה אות כ"ו).
ועל כל פנים, אין זה אלא באילן שנודע עליו שנעשתה בו הרכבה. אבל אין לחוש על סתם אילן שמא הורכב, ואפשר לברך עליו ברכת האילנות גם כשאינו יודע בודאי שלא הורכב.
(אדר ה'תשע"ז)