שלח לחבר
הדפס

בישול בשבת
(פרשת נח - דיני בישול)

הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון

דיני שבת רבים הם, שכן לא מצינו עוד מצווה אחת שפרטיה וסעיפיה כל כך מרובים כמצוות השבת  (מלבד ממצוות המקדש). בתוככי הלכות שבת, אחת הסוגיות הנדרשות היא דיני בישול, שכן חלק מעונג שבת הוא אכילת מאכלים חמים, וכך כתב הרמ"א  באורח חיים, הלכות שבת, סימן רנז:
"ומצוה להטמין לשבת, כדי שיאכל חמין בשבת, כי זהו מכבוד ועונג שבת. (מט) וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת, חיישינן שמא אפיקורס הוא".
בחוברות צורבא העוסקות בהלכות שבת מובאים פרטי הדינים של הלכות בישול, כאן נביא מספר חידושי דינים שלא הובאו בחוברות. רבים שואלים על מה שדנו הפוסקים בדין הנחת סיר עם אוכל שיש בתוכו תבשיל נוזלי, על הפלטה בשבת, כאשר לאחר זמן תידלק הפלטה ע"י שעון שבת ותחממו לחום שיד סולדת בו– האם אפשרי הדבר?
בשו"ת הר צבי, אורח חיים א', סימן קלו דן בזה לאסור: "ואשר לשאלתו שהניח בשבת קדירה עם מרק מבושל על התנור החשמלי בזמן שהיה מכובה ואח"כ נדלק ממילא ע"י השעון האוטומטי אם מותר לאכול את המרק. הנה לא נתבאר בשאלתו אם המרק היה חם בשעה שנתן על התנור החשמלי, או היה קר, שבמרק קר ודאי שאסור לעשות כן בשבת, ודומה למה שכתב הרמ"א (סימן רנג סעיף ה) שאסור לשים על התנור לפני שהוסק ואח"כ יוסק התנור ע"י נכרי. ומקורו בתרומת הדשן (סימן סו) וכתב שם הטעם (והובא במג"א שם ס"ק מא) משום דהוי כאחד נותן את הקדירה ואחד נותן את האור דפטור אבל אסור. ובנדון דידן נמי, זה שהשעון מדליק אח"כ את התנור הוי כהוסק אח"כ ע"י נכרי שאסור".
וכן רבים מן הפוסקים אסרו זאת אא"כ הניח דבר יבש המבושל כל צורכו, וכך אף מובא בשמירת שבת כהלכתה, בהלכות בישול פרק א'.
אך כנגדם כתב הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שהשבוע חל יום פטירתו וזכה להיות משורת הפוסקים שייהנו מאורו הגדול לשעה ולדורות) שהדבר מותר בתבשיל שבושל בערב שבת, אף שיש ברובו רוטב. וכך נפסק בילקוט יוסף.
ונפסק בקצוש"ע אורח חיים, סימן שיח, סעיף ג' והלאה - דיני בישול בשבת:
עג. אסור ליתן בשבת עצמה תבשיל שאינו מבושל על גבי פלאטה שאינה פועלת, ואשר תפעל אחר איזה זמן על - ידי שעון שבת [שהוכן מערב שבת].
עה. יש אומרים שאסור ליתן בערב שבת תבשיל שלא נתבשל על גבי פלאטה חשמלית שאינה פועלת, ואשר תפעל מאליה בשבת על ידי שעון שבת, דאף שנותן התבשיל מערב שבת, יש לחוש שמא יבחוש בתבשיל בשבת בעת הפעלת הפלאטה על ידי השעון. ויש מתירין בזה, דסוף סוף נתינת התבשיל נעשית מערב שבת. ואף שהעיקר כסברא אחרונה להקל בזה כשנותן התבשיל בערב שבת, מכל מקום המחמיר תע"ב. ותבשיל שרובו רוטב שנתבשל מערב שבת והצטנן, מותר ליתנו גם בעצם יום השבת על פלאטה של שבת כשהיא כבויה, ואחר שעה נדלקת מעצמה על ידי שעון שבת אוטומטי לחמם התבשיל בחום שהיד סולדת בו, שאין זה אלא גרמא, וחזי לצרף סברת הרמב"ם שאין בישול אחר בישול אף בדבר לח. ואין הבדל אין איסור הבערה לשאר מלאכות, שבכולם הדין כמו שאמרו בשבת (קכ ב) לא תעשה כל מלאכה, עשייה הוא דאסור, הא גרמא שרי. ולדעת רבים מהפוסקים גרמא מותרת אפילו שלא במקום הפסד. וכן דעת כמה אחרונים.

(חשון ה'תשע"ז)