לא הזכיר משיב הרוח
(פרשת בראשית - ברכת 'גבורות גשמים')
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א
בימים אלה, מתפילת מוסף של שמחת תורה, התחלנו להזכיר את הגשמים בברכת "גבורות גשמים". מה דינו של מי שטעה ואמר "מוריד הטל" כפי שהיה רגיל מתקופת הקיץ?
הגמרא במסכת תענית דף ג' עמוד ב' מביאה בשם רבי חנינא: "הלכך: בימות החמה, אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו. בימות הגשמים, לא אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו, לא אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו. ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל - אין מחזירין אותו".
בחידושי הריטב"א, מסכת תענית דף ג' עמוד ב', מצטט ירושלמי החולק על הבבלי במקרה ואם במקום להזכיר גשמים לפחות הזכיר טל כהרגלו: "וזה שאמרו שאם לא אמר מוריד הגשם בימות הגשמים מחזירין אותו, אוקמוה בירושלמי (שם) שלא הזכיר לא טל ולא מטר, אבל אם אמר מוריד הטל אין מחזירין אותו, אבל בגמ' שלנו לא אמרו כן אלא נראין להם דברים כפשוטן דכל שלא הזכיר גשם מחזירין אותו, ולא חששו להזכרת הטל, ולא תלו החזרה אלא בהזכרת הגשם, וכן בדין שהרי בהזכרת הגשם הוא בחיוב, ובהזכרת הטל אין שם שום חיוב ולא שום קפידא ואפילו אומר מפריח הטל, והיאך יתרום וישלול מן הפטור על החיוב ויצא בו ידי חובתו, תדע שכל טעות הנמצא בענין זה אינו מצוי אלא להלך כדרך לשונו, לומר מה שהיה נוהג קודם לכן ולמינקט דיישיה, וכשלא אמר מוריד הגשם בימות הגשמים אינו שלא הזכיר לא טל ולא מטר, אלא שהלך לשונו במה שהיה רגיל בימות החמה והזכיר טל ולא הזכיר גשם, ועל זה מחזירין אותו מכיון שלא הזכיר גשם".
עוד חידש שם הריטב"א שבכל מקום שנזכר בברכת "גבורות גשמים" יכול לומר משיב הרוח טרם שחתם את הברכה: "ושמעתי מאחד מרבותי י"א דכל היכא דאיירינן בדין חזרה היינו כשסיים אותה ברכה, אבל קודם שחתם בה אינו בדין חזרה ובכל מקום יש לו לתקנה ולאומרה כראוי ואף במקום שאמרו אין מחזירין אותו ואין זו חזרה, מ"מ כל שסיים אותה ברכה אף על פי שלא התחיל באחרת הסמוכה לה ישנו בדין חזרה".
השולחן ערוך, באורח חיים הלכות תפלה סימן קיד סעיף ה', פסק: "בימות הגשמים, אם לא אמר מוריד הגשם, מחזירין אותו; והני מילי שלא הזכיר טל, אבל אם הזכיר טל, אין מחזירין אותו".
וביאר הביאור הלכה סימן קיד סעיף ה', ד"ה אין מחזירין: "אין מחזירין אותו - ר"ל לאחר שאמר כבר השם של סיום הברכה אבל אם נזכר קודם סיום הברכה יחזור ויזכור גשם".
במשנה ברורה סימן קיד ס"ק לב חידש לפי דרכו שאם לא הזכיר משיב הרוח, כל זמן שיכול לתקן, אף שכבר הזכיר מוריד הטל, יחזור ל"מכלכל" ויתקן, וכך כתב: "ועכ"פ נ"ל למעשה אם נזכר אחר שאמר השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני חוקיך ויהיה כקורא פסוק לבד ודינו כאלו עומד עדיין באמצע ברכה וחוזר למשיב הרוח וכן כה"ג בכל דברים שמחזירין אותו".
לעומתו פסק בעל שו"ע הרב (סעי' ו') כך: "מבואר שאין צריך כלל להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם אפילו לא גמר הברכה כיון שאמר 'מוריד הטל', ואם גמר ברכת מחיה המתים לדברי הכל אינו מזכיר שם".
ובילקוט יוסף תפילה ב סימן קיד - הלכות הזכרת טל ומטר חלק על בעל המ"ב ע"פ יביע אומר א' כ"ב כתב: "בימות הגשמים אם לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אלא המשיך לומר מוריד הטל, אם נזכר באמצע הברכה, טוב שיחזור לומר מוריד הגשם וימשיך משם והלאה, ואם אמר ברוך אתה ה' מחיה המתים, ימשיך אתה קדוש וכו', ולא יפסיק לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בין ברכה לברכה. ואם הזכיר שם ה' אינו רשאי לומר למדני חוקיך ולחזור מאתה גבור, אלא יסיים מחיה המתים, וימשיך כסדר. וכל שהזכיר שם ה' שוב אינו חוזר. וכל זה לפי מנהגינו שאנו רגילים לומר מוריד הטל בכל ימות הקיץ, וממילא אם בחורף לא הזכיר גשם, בודאי שאמר מוריד הטל כהרגלו, לפיכך אינו צריך לחזור".
(תשרי ה'תשע"ז)