אור התורה של הגר"א שפירא זצ"ל
(פרשת האזינו - הרב אברום שפירא)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
בעיצומו של חג הסוכות כבה אורו של אחד מגדולי הדורות בדורות האחרונים, הרה"ג מו"ר ר' אברהם שפירא זצ"ל. אף שלא זכיתי להימנות בין תלמידיו בישיבת 'מרכז הרב', זכיתי פעמים רבות ליהנות מאור תורתו, הן פנים בפנים והן בתורה שבכתב. ר' אברום, כפי שציינו את שמו, חסר מאד לכלל עולם התורה ולציבור הדתי לאומי בפרט, שכן דרכו בקודש הייתה לשמור על תבנית ההלכה ולא לוותר על קוצו שלו יו"ד מחד, ומאידך לדעת להתקשר ולפסוק בבעיות הזמן מתוך ראיה הלכתית מקפת. נראה שהיה בפסיקותיו חילוק בין הפסקים לדור ולציבור, שבהם הוא ראה חשיבות לשמר ולהיצמד להלכה ללא שום סטיה, לבין הפסיקה האישית, בה הייתה לו ראיה אישית לשואל מתוך אכפתיות מעמיקה. ובמקום שיכל להקל היה מקל, ולא עוד אלא שהיה יוצא כנגד חומרות אישיות שלא הייתה בהם תועלת אמיתית.
בפולמוס סביב העליה להר הבית צידד ר' אברום זצ"ל כמסורת הדורות של פסיקת רוב הרבנים, שאין לעלות להר למרות הצורך לכסוף לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות. הוא אמר: "אין לעלות להר הבית ואין לאהבה לקבוע הלכה". בהתייחסותו לפיתוח טכנולוגי הלכתי לא שלל את הפיתוח, אך הדגיש שהסתדרו בעבר גם בלעדיו. עם זאת, בעת כהונתו כרב ראשי, התמודד עם בעיות סבוכות, כגון ההיתר שנתן לבצע השתלת לב במגבלות הלכתיות, וכן העלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, וזאת בניגוד לדעתם של רבנים אחרים. פסיקה בולטת נוספת שלו היא שרגע המוות אינו בזמן הפסקת פעולת הלב, כדעות רבות בהלכה, זמן שכבר אי אפשר לבצע בו השתלות, אלא כמה דקות קודם, כאשר פוסקת הנשימה.
הגר"ע יוסף זצ"ל סבר שאין לשחק במשחקי מזל, כגון משחקי הפיס למיניהם, מדין איסור גזל מדרבנן הנקרא אסמכתא, כפי שסיכם את פסקו בשו"ת יביע אומר [חלק ז - חושן משפט סימן ו]: "מסקנא דדינא שהספרדים ועדות המזרח אסור להם להשתתף בקניית כרטיסי מפעל הפיס, וכל שכן כרטיסי ספורט למיניהם שמשחקים בשבת ומחללים שבת בפרהסיא, ונמצא שהוא מסייע ידי עוברי עבירה. ואף לאשכנזים יש לאסור בזה. (וע' בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' עמוד פט ס"ס ה), ושומע לנו ישכון בטח.
אך לעומתו סבר ר' אברהם זצ"ל שאין בעיה הלכתית בכך. ואין בזה חשש גזל של "המשחק בקוביא", משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס מונח לפני המהמרים והם מטילים גורל מי יקבל את הכסף, ובמצב כזה המהמר מניח שכספו המונח לפניו יוחזר לו עם תוספת הרווח. כאן, לעומת זאת, המפקיד את הכסף יודע שכסף זה לא יוחזר אליו, והדבר דומה יותר להשקעה בעסקה.
עוד רבות ניתן לכתוב על שיעוריו ופסקיו המאירים, אך בכל אופן אי אפשר היה להתעלם מכמה דברים יחודיים שהיו באישיותו, כגון פיקחות בלתי רגילה. רבנים רבים מספרים שכשהיו משמשים בקודש בקהילות ישראל, במקום שהיו נתונים בסבך הילכתי עם קהילתם, היה ר' אברום, ברגע של פיקחות נדירה, מתיר את שאלתם לשביעות רצון כל הצדדים, ובזכותו קרנו של רב הקהילה הייתה מתרוממת בעיני קהילתו. כמו כן, מאור פניו המאירות תמיד בשמחה ובטוב לבב לכל הסובבים אותו, אי אפשר היה שלא לצאת משהייה במחציתו שלא בפנים קורנות. והדבר, אולי החזק ביותר, החרוט בזכרוני הוא, שזכיתי להיות במחציתו שבועיים לפני שנתבקש לישיבה של מעלה וראיתי את התמדתו הבלתי נתפסת ממש, עד כדי שלא פסיק פומיה מגרסיה יומם ולילה. זכה ר' אברום להעמיד עולם של תורה תלמידים בעלי השקפה ברורה הנצמדת להלכה מדורי דורות עם יכולת חיבור לדור הצעיר של בני ארץ ישראל היונקים מתורתו תורה של בית המדרש הישיבתי הישן בכלי חדש, המיושמת בחיבור לעם ולארץ במלוא עוזו ותפארתו.
(אלול ה'תשע"ו)