אמצעי חימום אוכל בשבת
(פרשת חיי שרה – שימוש בפלטה/תנור בשבת)
הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
ישראל מחמירים הם בעונג שבת, לכן אוכלים את מאכליהם חמים ונעימים. כיום ישנם כמה אמצעי חימום ובמאמר זה נדון בהם. עיקר הדין שיהיה אמצעי החימום גרוף וקטום, דהיינו שלא יהיה ניתן לשנות את דרגות החום שלו.
פלטת שבת- פלטת שבת בזמננו, כיון שהינה בדרגת חום קבועה ואין באפשרות להגדיל ולהקטין החום, ואין הדרך לבשל עליה, אלא לחמם מאכלים, דינה כ'גרופה', ויש החוששים להחמיר להניח עליה פח, כיון שיש אפשרות לבשל עליה מאכלים הקלים לבישול, והגם שאין נוהגים לבשל עליה, מכל מקום לא אסרו חכמים. ולשיטת החזון איש, וכן סבר הגר"מ אליהו זצ"ל, יש אומרים שבפלטת שבת יודה שאין צריך עוד לכיסוי נוסף כלל, שכאמור מיועד ומיוחד לחימום מאכלים גרידא, ואי אפשר להגדיל ולהקטין האש. אך יש המעידים ששמעו ממנו לאסור גם בזה משום דלא פלוג. ויש אומרים, שגם לשיטתו די בכיסוי כלשהו על פלטת השבת, ואין צריך הפסק אויר על ידי קדירה הפוכה. מנהג האשכנזים לא להניח אוכל ישירות על הפלטה אלא להניח קדרה ריקנית ועליה את האוכל או לפחות לכסות את הפלטה בנייר כסף להיכר.
תנורי חימום-דינם של התנורים בימינו הוא ככירה, וכך גם כל סוגי תנורי אפיה הקיימים. מותר להשהות בערב שבת בתוכם תבשיל לתוך שבת אם יעשנה 'גרופה וקטומה', דהיינו שיניח הפסק פח או נייר כסף בכל צד אשר שם גופי חימום דולקים (ואפילו מוסתרים מאחורי דופן התנור ואינם נראים), ובשבת יזהר שלא לפתוח דלת התנור אלא כשגופי החימום דולקים (נורת הבקרה דולקת). ואם יש בהם כפתור 'מצב שבת' רשאי לפתוח ולסגור הדלת אימתי שירצה. ועוד, גם 'חזרה' בשבת לתוך התנורים מותרת (כשיש הפסק פח כנ"ל), הגם שמבואר בשו"ע (סעי' ב') שב'כירה' אסור להחזיר אלא על גבה אבל לא לתוכה, אפילו גרופה וקטומה, מכל מקום בתנורים שלנו אין חילוק זה, כי גם אותם שיש מעליהם כיריים (של גז או חשמל), מכל מקום שני סוגי צורת בישול ואפיה הם, ואין זה דומה כלל לכירה דזמניהם, שחום האש הגיע ממקום אחד, ובתוכה היה הדרך לבשל תדיר כי החום שם רב יותר, ועל גבה לא היה הדרך כ"כ לבשל, ולכן גזרו בתוכה משום 'נראה כמבשל'. ואם כי יש מחמירים בזה שלא להחזיר בשבת לתוך תנורים שלנו כפי שאסרו בכירה של ימיהם אפילו גרופה וקטומה ונתקיימו כל תנאי החזרה, מכל מקום בוודאי אין מקום למחות ביד רבים וטובים הנוהגים להקל.
בענין כיסוי הכפתורים המגדילים ומקטינים הלהבה נאמר בשו"ע שאם כיסה הגחלים באפר למעט חומם, וכמבואר במ"ב (סקי"ד), אפילו האש עדיין קיימת ויש באפשרותו לחתות האש, מכל מקום כיון דגילה דעתו דלא בעי לגחלים, ודאי לא אתי לחתויי. ומזה נלמד גם לעניין הכיריים של גז או חשמל בזמננו, שעל ידי שמניח כיסוי פח על האש די בכך להיקרא גרוף וקטום, ואין צריך מעיקר הדין לכסות גם הכפתורים המגדילים ומקטינים האש, אעפ"י שעניין החיתוי בזמננו הוא בכפתורים ולא באש, מכל מקום, על ידי עשיית היכר על האש וגילוי הדעת שאין בדעתו להגדיל האש – סגי, אם כי כשאפשר – מהנכון לכסות גם הכפתורים.
אבל ברור שאין די בכיסוי הכפתורים בלא כיסוי האש, כי אין לנו אלא דברי חז"ל שגרוף וקטום נעשה על ידי כיסוי האש, ורק אם יסלק לגמרי את הכפתורים או ידביק עליהם נייר דבק, ישנם הסוברים שיועיל מדין 'תנור טוח בטיט', וכן מהנכון להקפיד בערב שבת שלא להגדיל ולהקטין הלהבה לאחר שכיסה אותה בפח, שבזה הוא כעין גילוי דעת שגם אחר כיסוי האש אינו מסיח דעת מלטפל באש, ונתעורר שוב חששא דשמא יחתה.
(חשון ה'תשע"ז)