שלח לחבר
הדפס

"מלא שבוע זאת"
(פרשת ויצא - הלכות שבע ברכות)

הרב בן ציון אלגאזי שליט"א, ראש המכון
 

על הפסוק "מלא שבוע זאת וניתנה לך גם את זאת" המופיע בפרשתנו, כתוב בירושלמי, מועד קטן: "יעקב היה צריך להמתין מלישא את רחל עד שישלים שבעת ימי המשתה של לאה ואחר שישלים שבעת ימי המשתה שבוע. זאת דהיינו שבעת ימי המשתה ייתן לבן ליעקב את רחל".

הרמב"ם בהלכות אישות כתב: "יכול אדם לישא נשים רבות ביום אחד ומברך ברכת חתנים לכולם כאחת. אלא, שצריך לשמוח עם כל אחת  ואחת שבעה ימים ולכן, צריך לשמוח עם הראשונה שבעה ימים ואח"כ לשמוח עם השנייה שבעה ימים וכן הלאה".               משמע מדברי הרמב"ם, שאין 'מערבין שמחה בשמחה' ואין לערב ימי שמחה אלו עם אלו, אך במעשה הקידושין עצמו אין עירוב שמחה בשמחה.

בדין סעודת הנישואין, נהגו, שבסיום ברכת המזון מברכים 'שבע ברכות'. אך במידה ולא אכלו באותה סעודה פת כשיעור שמברכין עליה ברכת המזון - אין מברכין 'שבע ברכות'. מנהג הספרדים, שאין מברכים ברכת שבע ברכות אלא במקום עיקר ישיבתם של החתן והכלה, אבל אם יצאו לסעוד בבית אחרים, אין מברכים שם.

מנהג האשכנזים, שבכל מקום שהחתן והכלה מקיימים סעודה לשמחת הנישואים - כן מברכים שבע ברכות, ואפילו אם הוזמנו לבית של אחרים ונערכה שם סעודה לכבודם, הגם שדעתם לחזור לביתם, מברכים שם. הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, חידש שבית הורי החתן נחשב כבית החתן והכלה.

ברכת שבע ברכות מברכין בתנאי שנוכחים במקום הסעודה עשרה אנשים גדולים, החתן יכול שיצטרף לחלק מהעשרה. נחלקו הדעות כמה מתוך העשרה צריכים לאכול פת, הדעה הרווחת, שמתוך העשרה לפחות שבעה יאכלו פת והשאר פירות כשיעור המצטרפים לזימון. בנוסף, צריך שבסעודה ישתתפו 'פנים חדשות', אולם אם אין פנים חדשות או שאין עשרה אנשים בסעודה, יברכו את הברכה השביעית, ברכת 'אשר ברא' בלבד, זאת בתנאי שיהיו בסעודה לפחות שלושה אנשים גדולים והחתן אחד מהם, וכן, ששניים מהם אכלו פת והשלישי אכל או שתה מהסעודה.

פעמים שאין מניין לשבע ברכות ומזמינים שכנים ועוברי אורח להצטרף לסיום הסעודה, יש שנהגו להחשיבם כ'פנים חדשות'. יש הסוברים שפנים חדשות אינם אלא, אם באו לשם שמחת חתן וכלה, ולכן, מן הראוי לכתחילה להזמין עשרה אנשים לשם הסעודה. ישנם ימים שמברכים שבע ברכות גם ללא פנים חדשות כגון: שבת בשתי הסעודות הראשונות, ליל שבת ושבת בבוקר. לגבי סעודה שלישית נחלקו הפוסקים. ביום טוב אין צורך בפנים חדשות, בימי חול המועד יש הסוברים שאין צורך בפנים חדשות ומחמת הספק אין לסמוך על כך.

גם מי שלא אכל בסעודה רשאי לברך ברכה מברכות הנישואין, אך סעודה שלא נערכה לכבוד החתן והכלה אין מברכים בה 'אשר ברא'. על היין מברכים את שבע הברכות לכתחילה, אולם אם אין יין ניתן לברך גם על שכר או חמר מדינה. עוד נהגו, לקחת כוס לברכת המזון וכוס לשבע הברכות, לאחר שסיימו את סבב הברכות בין המסובים, מברך המזמן ברכת הגפן ושותה מכוסו רוב רביעית ולכתחילה ראוי שישתה רביעית שלמה.

חשוב לציין שהמזמן צריך להקפיד שלא לדבר כלל מסיום ברכת המזון עד שיברך בסוף הגפן וישתה, לאחר ששתה מכוס של ברכה מערבבים בין הכוסות ומטעימים לחתן ולכלה .

                      יתן ה' ונשמע תמיד "קול ששון וקול שמחה"

(כסלו ה'תשע"ז)